החופש הגדול הוא זמן שמביא עימו תחושת הקלה והתרגשות לתלמידים ולמורים כאחד. זהו פרק
זמן שבו בתי הספר סגורים והמשפחות מוצאות את עצמן עם זמן פנוי משותף. אך החופש הגדול
טומן בחובו יותר מאשר רק הפסקה מהלימודים – הוא מספק הזדמנויות רבות לפיתוח אישי, משפחתי
וחברתי.
אבל אז עצרתי וחשבתי שוב.
את זוכרת את עצמך בגיל 9? אולי בגיל 14 או 16, כשהגיע החופש הגדול? איך הרגשת?
אני זוכרת שמחה, אני זוכרת שזה היה זמן מלא יותר, משהו שחיכיתי לו. הייתי גאה בעצמי שאני
עולה לכיתה הבאה, שסיימתי את השנה הזאת. הרגשתי הקלה וציפייה לקראת השנה הבאה וכן, גם
לקראת החופש – בטח נפגש עם סבא וסבתא, נלך לבריכה, נשפריץ מים אחד על השני בחצר, נמצא
כבר מה לעשות. ובאמת מצאנו.
איך את מרגישה היום, לקראת החופש הגדול?
חשבתי שכדאי שנדבר עלייך קצת, אמא של שנת 2024.
בשביל אמא של הדור שלנו החופש הגדול מרגיש אחרת. אנחנו נדרשות למצוא איזון בין העבודה
שלנו, בין אם היא במשרה מלאה וגם אם היא חלקית, לבין מתן מענה לצרכים הביתיים שבחופש
הגדול הופכים להרבה יותר אינטנסיביים. אם כל השנה אני לוקחת אותם בבוקר למסגרות והם שם
רוב היום, אז בחופש אני צריכה לחשוב על תעסוקה עבורם לכל היום – גם לבוקר ולצהרים, וגם
החוגים נגמרו אז אחה"צ עלייך.
בעצם כל עניין שיש לי איתם ובדרך כלל מרוכז לשעות אחר הצהריים – ערב, מרגע סיום הלימודים
הופך להתמודדות 24/7. שעות מסך? (02.00 בלילה את קמה להתפנות וקולטת אותו עם עיניים
מזוגגות בוהה באורות המרצדים), מריבות בין האחים? (אני חסה עלייך אז לא כותבת לך את
השעות, פשוט זה כל הזמן), המסעות הבלתי נגמרים אל עבר המטבח בחיפוש אחר משהו… "אמא",
הוא מתקשר אליי שוב למשרד בפעם בשביעית בשתי הדקות האחרונות, "מה יש לאכול?"
את לא מרגישה שמחה בדרך כלל כמו פעם. את לא מספיקה להרגיש את הגאווה על עוד שנה
ששרדת את התנאים הלא פשוטים, את לא מרגישה ציפייה אלא רק את הרשימות של הספרים
שצריך לרכוש, מחברות, מחקים, עפרונות וצבעים. אה, נכון שכחתי – יש לך גם על הראש את
החודשיים האלה. צלצלת כבר להזמין כרטיסים לאנשהו?

אל תדאגי, אנחנו בדרך לכותרת, הצבתי אותה שם כמו מטרה: חופש = הזדמנות לפנאי והתפתחות!
כשהילדים שלנו יוצאים לחופש הם עוברים ממצב בו כל היום מוכתב להם ע"י המציאות: חוק חינוך
חובה, הם הולכים לבית הספר, אין דיונים, אין שאלות – יש צלצול בשמונה אז ביי; למצב שהמציאות
משתנה לפי מה שתכננת להם ליום הזה.
רגע, תכננת משהו? חשבת שזה בסדר שלא יקומו כבר ב-7, זה בסדר להישאר עוד במיטה, הם גם
גדלים עכשיו ושינה זה מעולה אבל כבר 11 ואז 12 והם עדיין שם!
טוב, אם את לא רוצה שכל היום הם יהיו במיטות, את חייבת לתכנן. אז את קונה כרטיסים למוזיאון או
לפארק מים ואת מכינה כריכים ואורזת תיקים עד השעות הקטנות של הלילה, אתם קמים בבוקר
מוקדם – אין דבר שלא ישנת הרבה, את כבר לא גדלה בלילה, העיקר שהם לא ישנו עד 11. את

נוהגת ליעד, פקקים, למצוא חניה מספיק קרוב, איזה חום היום! כל היום אתם שם וחוזרים ו"אוף
אמא, למה לא קנית לנו גלידה וברד? לא היה כיף".
הם מתנדפים להם לחדרים, או רבים מי ראשון במקלחת (לא את, כמובן, ותקווי שישאירו לך מים),
בכל מקרה יש לך לפנות את כל הקופסאות, לפרק את התיקים, למצוא מה לעשות מחר כדי שייפרדו
מהמיטה בזמן סביר והלוואי שלא יהיו תורים ארוכים או פקקים על הכבישים ועוד יותר הלוואי שהם
יהיו מרוצים.
אכלת משהו היום? שתית? מנסה להיזכר מה מקור כאב הראש ואין לך מושג מרוב אפשרויות למה
לשייך אותו.
רגע, מה עם הילדים? אמרנו הזדמנות לפנאי והתפתחות? לא כזה היה להם פנאי היום – שוב
המציאות הכתיבה להם את היום ההתפתחות היחידה שהם חוו היום היא היכולת להפעיל את אמא
באופן אינטנסיבי יותר וזה רק ע"י שיום לפני קמו ב11.

הילדים שלנו יוצאים לחופש גדול ואנחנו הופכות לצוות הוואי ובידור. אנחנו ממונות על התעסוקה
השותפת של היום, אנחנו השוטרות, אנחנו המבשלות, הנהגות, השופטות כשצצה לה מחלוקת למשל
מי יושב ליד החלון – "אמא! היא ישבה בהלוך! עכשיו תורי!!" אבל עזבו את כל אלה כי איתם אנחנו
נסתדר, מה ששובר אותנו זה שבערב הם אומרים לנו "אוף, היום לא היה כיף".
מה לא כיף? איך לא כיף?!

אמא, אני קוראת לך לקפוץ על ההזדמנות של החופש הגדול! אני קוראת לך להתפתח!
החופש הגיע ויש לך הזדמנות להתפתח ולהפסיק להתמקד בענף הלוגיסטי של הבית, עברי לענף
ההורי. למה אני מתכוונת? אני אסביר: את אמא, זה תפקיד מאוד מתקדם והחלק העיקרי שלו הוא
להורות את הדרך.
ילדי החמודים, אתם בחופש גדול, זו הזדמנות ענקית כי יש לכם פנאי (בלב תזכירי לעצמך שהפנאי
שלהם הוא שלהם ולא שלך). יש לכם זמן שבדרך כלל מלא בשעות לימוד בבית הספר, עכשיו אתם
יכולים להשתמש בפנאי הזה למשהו אחר. מה זה יהיה?
בני כמה הילדים שלך? מה הם כבר יכולים לעשות בעצמם?
יש לך בן 3? הוא יכול להיות אחראי משמעת בסלון: אם הוא רואה שמישהו חלץ נעליים וזרק מתחת
לספה, אם מישהו סיים את השלוק ושכח שמתחת הכרית בספה זה לא המקום המיועד – בן ה3 שלך
לחלוטין יכול לטפל בזה. תשאלי את הגננת שלו, היא תספר לך איך הוא אוסף את הצעצועים בגן
ומעיר לכל ילד שבטעות תולה בחורף את המעיל במקום של התיקים.
יש לך ילדה בת 8? היא יכולה לתפוס פיקוד על ארוחות הבוקר כולל הכל ובטח גם ארוחות הערב.
היא יכולה להכין טבלה ולהכין רשימות לסופר לפי מה שחסר בבית. היא יכולה לייצר רשימת תורנות
בין האחים ולתלות אותה על המקרר.
יש לך מתבגרים בבית? יש לך ילדים בני 10 ומעלה? הם אוהבים לזוז? הם אוהבים לעזור? הם
אוהבים לשחק? אוהבים את סבא וסבתא?
מה דעתך לשבת איתם, כל אחד בנפרד ולשאול אותם – מה תרצה לדעת בסוף החופש שאתה לא
יודע עכשיו? קבלת חודשיים במתנה, מה תרצה לשים לעצמך בתוכם?
קורסים קצרים או סדנאות מכוונות. זה יכול להיות התנדבות – יש המון אפשרויות, לימוד נגינה,
אומנות, ספורט, או אפילו התנסות במקצועות חדשים – תחשוב על משהו שלא עשיתם או תמיד
חשבתי שאם היה לכם זמן הייתם עושים – כל פעילות כזו מעשירה את עולמם של הילדים ומסייעת

להם לפתח כישורים חברתיים וקוגניטיביים. כאלה שבמהלך השנה הם מפתחים בבי"ס באופן שונה
מאשר בחופש הגדול.

ממה את נהנת כשהיית קטנה? את נהנת כשהיה לך חופש, אמא שלך לא מילה את היום שלך, את
בחרת מה לעשות בו. הזמן שלך היה מלא יותר – בך.

אגב, לפעמים אני שומעת מאימהות שאם הן לא יתכננו כלום אז הילדים כל היום ישנו עד מאוחר, ילכו
לישון מאוחר בלילה, או מוקדם בבוקר, שכל התזונה משתבשת להם – בקיצור אין שגרה ואני מניחה
שכולנו קראנו בהרבה מקומות כמה חשוב לשמור עליה בעיקר בחופש הגדול.
את האימהות האלה אני שואלת – אם פעם זה קרה להן, שהן יצאו משגרה למשך תקופה מסוימת.
רוב האימהות יודו שזה קרה להן לא פעם ולא פעמיים.
"כן, זה קרה לי, בטח. לצערי זה קרה לי כמה וכמה פעמים". שמען? 'לצערי' היא אמרה לי.
לצערך? למה לצערך? אני שואלת, ואז היא תגיד לי בדיוק מה שהבן שלה מרגיש אחרי יום כזה: "כי
לא עשיתי כלום כל היום".

וואו, תראי מה למדת על עצמך! למדת על עצמך שאם תעבירי ימים שלמים הפוכים את אולי תהני
לרגע אבל בסוף תרגישי ריקה. את שומרת על עצמך מאז: שומרת בעצמך על שגרה. אמא שלך לא
מתקשרת אלייך לראות שקמת בבוקר ולא בודקת מתי את הולכת לישון, נכון?
זו התפתחות! בחופש הגדול אפשר לזכות בה.

החופש הגדול הוא הזדמנות עבור הילדים שלנו למצוא בפנאי שלהם עוד חלק בעצמם – לפתח את
התפיסה שלהם את עצמם. הם יכולים להרחיב את התרומה שלהם לבית שלנו ולהרגיש מחוברים
יותר ובעלי ערך. הם גם יכולים להתפתח וללמוד מה לא נעים להם. ממש כמו שאת למדת.
החופש הגדול הוא הזדמנות עבורנו האימהות להורות לילדים שלנו את הדרך, לעזור להם להרחיב
את המבט ממבט צר שמתייחס למה שאני עושה היום למשהו רחב ומשמעותי יותר.

עכשיו, אחרי שיש מישהו אחר שאחראי על הסדר בסלון (בן ה3), מישהי אחרת שאחראית על
הארוחות (בת ה8) וכמה תורנים – גם לך יש קצת פנאי בחופש הגדול.
הכי הייתי רוצה לשאול אותך עכשיו – קבלת חודשיים במתנה, מה תרצי לשים לעצמך בתוכם?